חידת הקיום

גם האבן
בנפול עליה קרני השמש
רוטטת בכמיהה אילמת לאור
אך כבדה היא, אטומה ומוצקה

ועץ הצפצפה
בנשוב הרוח בעליו
מותח ענפיו אחריה
אך שורשיו עמוק באדמה

והחתול
חיה ערה ורגישה
מת מסקרנות לדעת
אך פעם זה רשרוש ופעם ציפור, ליטוף

ואני, שאדם אני
ונבראתי בצלם
האמת בוערת בעצמותיי
והיא שאינני יודע ושלעולם לא אדע

מודעות פרסומת

אודות עמיר פריימן

אם אין אני לי, מי לי. וכשאני לעצמי, מה אני. ואם לא עכשיו, אימתי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך ורוח, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s