עמיר פריימן
::: :: : :
::: :: : :
::: :: : :
::: :: : :
::: :: : :
::: :: : :
::: :: : :למדתי טאי-צ'י, רפואה ופילוסופיה של המדע, חייתי שנתיים במנזר זן ביפן ויותר מעשרים שנה בקהילה קטנה בעלת אוריינטציה רוחנית-פילוסופית בארה"ב. אני מתגורר עם רעייתי במושב בו גם גדלתי, מכהן כמנכ"ל התנועה להעצמת הרוח בחינוך. ערכתי שני ספרים (חינוך – מהות ורוח וחינוך – שאלות האדם) וכתבתי ספר נוסף (מערבולות רוח: סתירות ולבטים ביחסי מורה-תלמיד בדרך הרוחנית), מתפרנס מתרגום מחקרים רפואיים מיפנית לאנגלית, כותב הרבה בפייסבוק ולפעמים כאן. ב-2018 התחלתי ללמוד לתואר שלישי באוני' חיפה ולכתוב עבודת דוקטורט (וספר) בנושא: חיים מוארים - מחקר פנומנולוגי של דמויות מופת להתפתחות רוחנית יוצאת דופן. פוגש אנשים מעניינים. תמיד שמח להכיר עוד.
קטגוריות
- Follow בתנועה on WordPress.com
-
הצטרפו ל 248 מנויים נוספים
RSS לבלוג
הדף שלי בפייסבוק
Blogroll
קטגוריה: קראתי
אירועים של תודעה אחדוּתית
יום אחד לפני די הרבה שנים, בעת שישבתי על הדשא שמאחורי בית חולים קפלן ברחובות (הייתי סטודנט לרפואה), נזרקתי לפתע מתוך רצף החיים והתודעה הרגילים ועברתי מה שנהוג לקרוא "הארה", "חוויה מיסטית" או "אירוע של תודעה אחדוּתית". אם מישהו היה … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה קראתי
עם התגים אחדות, גסטניסלב גרוף, התעלות, וולטר פאנק, מסלאו, משבר רוחני, משברים רוחניים, תודעה אחדותית
כתיבת תגובה
לפגוש שנאה באהבה – מאת: ארתור זיונס, מתוך "מדיטציה כחקירה מתבוננת", תרגום: עמיר פריימן
את הספר "מדיטציה כחקירה מתבוננת" (Meditation As Contemplative Inquiry) של ארתור זיונס (Arthur Zajonc), שעוסק בחשיבותם ובתרומתם של תרגולים רוחניים לחיים ערים ונאורים, פותח זיונס בסיפור שממחיש את יכולתו של אדם "מאומן" לבחור בחירות נכונות גם תחת לחץ רגשי עצום. … להמשיך לקרוא
הדבר המסכן — מאת: רוברט לואיס סטיבנסון, תרגם: עמיר פריימן
איש היה באיים, שדג כדי למלא את בטנו ושם את נפשו בכפו עת יצא אל הים בסירה רעועה. אבל למרות שחייו היו מלאים תלאות, הוא היה שמח; והשחפים שמעו את צחוקו עת ניתז עליו קצף הגלים. ולמרות שלא היה חכם … להמשיך לקרוא
להיות שביר — מאת: אלן דה בוטון, תרגום: עמיר פריימן
"מאז חצר המשחקים בבית הספר למדנו שאסור לנו להראות את שבירותנו. רכשנו "הגנות". לכולנו יש חלק שביר, אך אנחנו מחביאים אותו היטב. אבל גביע קריסטל זה – ברייקסמוזיאום באמסטרדם – לא מסתיר את חולשתו. הוא מודה שהוא עדין; יש לו … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה קראתי
כתיבת תגובה
אֵיפֹה — מאת דן פגיס
הִתְחַבֵּאתִי בַּחֶדֶר, אֲבָל שָׁכַחְתִּי אֵיפֹה. בָּאֲרוֹן אֵינֶנִּי. וְלֹא מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹן. גַּם לֹא בַּמִּבְצָר הַגָּדוֹל בֵּין רַגְלֵי הַשֻּׁלְחָן. הָרְאִי רֵיק מִמֶּנִּי. לְרֶגַע נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי בַּתְּמוּנָה עַל הַקִּיר. בְּאֶחָד הַיָּמִים אִם יָבוֹא מִישֶׁהוּ וְיִקְרָא לִי אֶעֱנֶה וְאֵדַע: הִנְנִי. . איזה יופי … להמשיך לקרוא
האם אפשר פשוט להתבונן? – מאת: י. קרישנמורטי, תרגום: עמיר פריימן
אני יכול להתבונן על פרח, על ענן או על ציפור במעופה ללא מרכז, ללא מילה, בלי המילה שיוצרת מחשבה. האם אני יכול להתבונן בלי המילה בכל בעיה – בבעיה של פחד, בבעיה של הנאה? משום שהמילה יוצרת מחשבה, גורמת למחשבה; … להמשיך לקרוא
השבח לאל — מאת: מוחי א-דין איבן אל ערבי, מתוך הספר "היודע את עצמו"
יש שעיניהם מתמלאות דמעות למשמע קטע מוזיקלי או כשהם צופים בסצנת אהבה או פרידה בסרט. גם לי זה קורה לפעמים. אבל היום זה קרה לי כשקראתי את הפסקה הבאה מתוך הספר "היודע את עצמו", של מוחי א-דין איבן אל ערבי … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה קראתי
כתיבת תגובה
למה אנחנו נוסעים לחופשה רומנטית לפריז? — מאת: יובל נח הררי, מתוך "קיצור תולדות האנושות"
בספרו המצוין של יובל נח הררי, "קיצור תולדות האנושות", נתקלתי בפרק בו הוא מסביר למה בני אדם (קרי: אנחנו) מאמינים בכל לבם (קרי: לבנו) במוסכמות כאילו היו אמיתות מוחלטות. אחת הדרכים לכך היא "עיצוב הרצון" – לטענתו, "רוב בני האדם … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה קראתי
עם התגים יובל נח הררי, מוסכמות, מיתוס, סדר מדומיין, פריז, צרכנות, קיצור תולדות האנושות, רומנטיקה, תרבות
כתיבת תגובה
עמק הפיוט שאין כמוהו – שיר זן מאת מוסו סוסקי
קולות הפלג מפכפכים את דברי הבודהה אל תאמר שהמשמעות העמוקה ביותר מובעת רק במילים יומם ולילה אינספור מזמורים עולים בזה אחר זה כשלמעשה אף מילה מעולם לא נהגתה תרגום מאנגלית שלי, מתכונן לנסיעה ליפן בעוד חודשיים, לטיול בכפרים, בהרים ובמקדשים. … להמשיך לקרוא
ציפייה אינסופית לשחר
הבוקר מגיע כאשר אני מתעורר והשחר בתוכי. תיקון מוסרי הוא המאמץ להתנער מהשינה… עלינו ללמוד להתעורר מחדש ולשמור על עירנותינו, לא באמצעים מיכניים, כי אם בציפייה אינסופית לשחר, שאינו עוזב אותנו גם בשנתנו העמוקה ביותר. אין, לדעתי, עובדה מעודדת יותר … להמשיך לקרוא