תגובה ל"מערבולות רוח"

מאז יצא לאור "מערבולות רוח" אני מקבל תגובות מרגשות, משמחות ובשבילי אפילו מטלטלות מעט בעצמתן, שמעידות על כוחה ורלוונטיותה של הצלילה החוקרת לתוך יחסי מורה-תלמיד בדרך הרוחנית. את אחת מאלו קיבלתי אתמול,

צילום

מקורא שהוא איש חינוך ותיק. ברשותו אני מפרסם את תוכן המייל כפי שהוא, בהשמטת שמו:

עמיר שלום,

זה עתה סיימתי לקרוא (ללמוד) את ספרך "מערבולת הרוח".

את מהלך הקריאה והלימוד אני מגדיר כ'תהליך של שינוי'. התחלתי לקרוא די ספקני משום שאני מרוחק למדי מנושא 'הדרכה רוחנית' בכלל ו'גוראות' (אם אפשר להתבטא כך) בפרט. מבחינתי הרווח העיקרי בקריאה היה כאשר ניסיתי להשוות, עד כמה שניתן, בין התיאורים לבין מה שמוכר לי ביחסי מורה (מחנך) – תלמיד. פה ושם מצאתי נקודות משיקות (בעיקר ביחס לתלמידים שהיה לי קשר מיוחד אתם).

בתהליך איטי השתחררתי מההשוואות ונתתי לעצמי לזרום עם מה שנכתב ולדמיין אותו מבלי לערוך השוואות ומבלי לשפוט אותו בכלים רציונליים (ציניים). התוצאה הייתה כפולה: מצד אחד התחלתי ממש ליהנות מעצם הקריאה. חשתי התעלות רבה והתרוממות רוח מהחכמה העצומה שנגלתה לי בין תיאורי היחסים (מורה-תלמיד) שהצגת בראיונות השונים וכן בחוויה האישית שלך. לצורך המחשה אוכל להגיד שתחושה מעין זו פוקדת אותי כאשר אני קורא בתורה (במסגרת קריאת פרשת השבוע) או, בדומה לתחושה שיש לי כאשר אני קורא באיטיות את פרוסט (בעקבות הזמן האבוד). בקצרה, תחושת התעלות העומדת על תובנות מעמיקות של נפש האדם, כמיהותיו וציפיותיו.

חוויית הקריאה בספרך התעצמה משום הכנות המלאה של המרואיינים הרבים ובייחוד שלך ביחס לאנדרו כהן. היכולת לדון אתו, באופן ענייני ומעמיק בנושא הקשר והפרידה, היוו עבורי מודל ומופת.

הוכחה לעצמתו של הספר אני מוצא בכך שכשאני עובר עכשיו, אחרי שסיימתי לקרוא על הכותרות של הפרקים הם מעוררים בי מחשבות ותובנות ובעיקר את התחושה העצימה שיש עוד הרבה מה ללמוד בכל אחד מהנושאים שהם מעלים – וכאן עולה הערכה עצומה לך על הסגנון הפתוח, המשאיר לקורא המעוניין פתח להתלבט, לחשוב וללמוד בהמשך. ספר זה גרם לי לשנות חלק מדעותיי השמרניות והמקובעות לגבי תופעות שונות ולהתחיל לחשוב עליהן אחרת.

תודה נוספת על 'אחרית הדבר' שסייעה בידי רבות לייצב את התובנות ובעיקר ההבחנה בין 'התבגרות' ל'התעלות'.

תודה עצומה על ההדרכה וכפי שראיתי על העטיפה אתה חוגג השנה את מחצית החיים (120) כך שמגיע לך ברכות ואיחולים להמשך פורה.

בידידות והערכה עצומה,

ממני

אודות עמיר פריימן

אם אין אני לי, מי לי. וכשאני לעצמי, מה אני. ואם לא עכשיו, אימתי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה מערבולות רוח, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s