אתמול החלטתי להתנסות ב"מדיטציה טרנסנדנטלית" (TM) ולבדוק מה תהיה חווייתי בסגנון מדיטציה זה, ואם ואיך תהיה שונה מחווייתי במדיטציה "הרגילה" שלי (ישיבה דמומה בלי לעשות דבר). כבר המון שנים שלא תרגלתי TM — מאז שהתגייסתי לצבא — אבל את המנטרה שלי לא שכחתי. אז הנה פרי ההתבוננות שלי — בעצמי — מודט בשיטת TM:
בדקה-שתיים הראשונות המנטרה נמצאה ב"מרכז הבמה", ותשומת לבי הייתה עליה, תוך הימנעות מ"הסחות דעת". לאחר מכן החלו מחשבות שונות להעסיק אותי, על היום שלפניי ואתגריו, ולמרות שכל אימת שנזכרתי בכך חזרתי והפניתי את תשומת לבי למנטרה, הרווחים בין "היזכרויות" אלו הלכו והתארכו. אחרי זמן-מה רצף המחשבות שלי היה דומה למצב היומיומי הרגיל — אבל בהבדל משמעותי אחד, והוא שמדי פעם המנטרה כאילו צפה וחזרה למודעותי. מצב זה המשיך לאורך כל המדיטציה. היה זה כאילו המנטרה המשיכה להתנגן בי ברמה כלשהי, שרוב הזמן הייתה לא מודעת, בלי קשר לעיסוק שלי במחשבות שונות ובלי שתופרע על-ידי עיסוק זה.
מה אפשר ללמוד מכך?
שאנחנו פועלים, או יכולים לפעול, בו-זמנית ברמות שונות של תודעה, ושפעילות ברמה אחת לא בהכרח "מכבה" פעילות ברמה אחרת — היא רק גורמת לה "לרדת מתחת לפני השטח" ולהמשיך ברובד "תת-קרקעי", כביכול.
זה מציע, או לפחות מסמל את ההצעה, שתהליכים תודעתיים משמעותיים יכולים להתרחש בתוכנו באופן נסתר ולא מודע, ולהופיע במודעותנו "בזמנם החופשי", בלי שנוכל לשלוט בכך.
מי שעוסק ביצירתיות, בין אם אמנותית, הגותית או אחרת, מכיר את התופעה המסתורית הזו, של תהליכים יצירתיים שמתרחשים "מתחת לפני השטח" ומתפרצים אל פני השטח בזמנם וכאילו מרצונם החופשי.
עמית שלי, שכתב מספר ספרים, סיפר כך: כשאני כותב ונתקל בשאלה שאני רוצה להעמיק ולחדש בה, אני מתיישב מול המחשב ומשחק "סוליטר" במשך שעות כדי להסיח את דעתי כליל מהשאלה – עד שברגע מסוים אני יודע איך עלי להמשיך בכתיבה. "ואם מישהו נכנס לחדר ומפריע לי במשחק," הוסיף, "אני צריך להתחיל את כל התהליך מהתחלה…"
::: :: : :
בתנועה 
בעיקרון אני די מסכים איתך.
אבל.
אפשר ללמוד מכך כמה דברים:
1. אתה צריך ריענון. כאדם שלמד את המדיטציה הטרנסנדנטלית, זה מגיע לך לכל חייך ללא תשלום.
כמורה מוסמך למדיטציה הזו, אני מציע כאן עזרתי (למרות שאינני מכיר אותך) – 052-3385234.
2. אחרת היית יודע שמה שקורה בזמן המדיטציה אינו חשוב כלל.
אינו מצביע בכלל אם התהליך נכון או לא טוב או גרוע.
3. השאלה המשמעותית ביותר היא מה הרגשת א ח ר י המדיטציה?
החיים שלנו הם ה ר ב ה יותר מ-20 דקות פעמיים ביום.
יש לנו למעלה מ-23 שעות ליהנות מ ת ו צ א ו ת המדיטציה.
4. מהתנסות של פעם אחת, קשה להחליט מה זה או מי זה.
התחל בתרגול סדיר, כל יום, פעמיים ביום, וראה מה תוכל ללמוד מזה.
שלום דניאל, ותודה על תגובתך ועל ההצעה לעזרה.
את תרגול ה-TM הפסקתי אמנם כשהתגייסתי לצבא, אבל המשכתי עם מדיטציית זן אחרי הצבא (ואחרי שהייתי שנתיים במנזר ביפן), המשכתי בו כ-30 שנה וזהו סוג המדיטציה החביב עלי כיום. בבוקר אותו יום בו כתבתי את הפוסט פשוט החלטתי, באופן חריג, להתנסות במדיטציית TM.
בנוגע להערה 2, כתבת "אחרת היית יודע…", אבל אני לא רמזתי שאני חושב (כי גם לא חשבתי) שהתהליך בזמן המדיטציה "נכון" או "גרוע", רק דיווחתי על תצפיותיי. גם אני איני חושב שמדיטציה יכולה להיות "טובה" או "גרועה".
תודה לך.
הצעתי בתוקף, במידה ותחליט.
ההבדל בין סוגי המדיטציה השונים בסרטון הקצרצר הזה –
שאלתי אליך היא: בלא מעט מודטי TM שהכרתי בחיי חוויתי נוקשות והתנשאות צורמות ולא נעימות. האם ייתכן שמדיטציה זו מטפחת כישורים חיוביים מסויימים אבל גם קשורה בהיווצרות של בעייתיות מסוימת באופיו ובמידותיו של המודט?
נראה שהכרת מיעוט של מודטי TM עם התכונות שציינת.
רוב אלה שאני מכיר הם אנשים מן השורה.
כמוך וכמוני.
נחמדים, אוהבים, חיוביים.
יחד עם זה, יש לזכור שמי שמודט אינו בהכרח טוב ממי שאינו מודט.
כל אחד מתחיל מנקודת הפתיחה שלו, ומשם הוא מתפתח.
לא ידועות לי בעיות שיכולות (או עלולות) להיווצר במידותיו של המודט.
תודה, דניאל