בתנועה

חופש ומסגרת

מודעות פרסומת

שיחה שהייתה לי היום עם ידיד ממשיכה ללוות אותי, והיא על הכמיהה לחופש מכל מסגרת VS הרצון או הכורח להשתייך למסגרות.
השתייכות למסגרות — כמו "ישראלי", "יהודי", "גבר", "חילוני" וכדומה — מגבילה ומצמצמת אותנו, מעמידה אותנו אל מול ולפעמים בסתירה למסגרות אחרות, יוצרת בעיות לנו אישית ולאנושות בכלל.
חופשי ממסגרות אני כל-אדם, על-אדם. חופשי לנוע באשר אחפץ, קל כרוח, ללא גבולות וללא מעצורים, אחד אני עם הכול.
אבל כדי לפעול בעולם, ליצור ולחבור עם אנשים אחרים, אין לי ברירה אלא להשתייך. פעולה בעולם — כל פעולה — מחייבת בחירה: זה כן וזה לא, זה אני וזה לא אני. בחירה בהכרח יוצרת הפרדה, והפרדה בהכרח יוצרת מסגרת. זה בלתי נמנע.
האמנם יש סתירה בין חופש לבין בחירה, בין אוניברסליות לבין השתייכות?

מודעות פרסומת

מודעות פרסומת